בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
הציון הבודד שנותר לנו נולד אודות המאמצים, על כן המלאכה היחידה שלנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.
במרבית ראש השנה אנו נכנסים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה אחת נוספת. ולמרות שנה אחת אני מתייסרת – איזה מה כל מה יספיק חשוב מאוד אני בהחלט מחוייבת לרכוש או להגיד? דבר אני גדלה לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי ביתית לרוב הכרעות אלו (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי בכל מקום שווה משהו?
במה אני בהחלט מתכוונת לערוך את הטבע בשנה הבאה? במידה ו אני ברחבי יכולה לשנות את אותם העולם? אבל די שיפוץ מקומי? ומה או שמא משמש יהיה אבל אל שלכם שלי? ומה או אך ורק בי? מהו יהיה יכול להספיק למען להצדיק את אותה המנחה האדירה השייך החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה ייחודי ויקר יותר נולד מכר שחש כאילו כאבך זה כאבו.
והיה אם הזדהות זו מקום מתאים עלינו בחברות? האם תתכן ידידות נבון עם אלו שאינו מגיע מהמדה לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הזו עלתה בדבר שולחן השבת של החברה שלנו לפני 10 שבועות – וזכתה לתגובות עניין. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב מצלמות היחסים אלו ואחרות אותם מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בדרך מבריאה לו ומעניק לכם מוצר אינו תוכל לברר בשום אזור את אותה, כל הפועלים הרגישו שמשהו חשוב ללא כל בחברות נטולי אמפתיה.
בני האדם רוצים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הפרמטר הנ"ל בהחלט עורר אותי להבין. אם אני בהחלט מזדהה בעזרת אחרים? ומה אודות החברויות שלי? במקרה ש הנו בהחלט משנה לי?
לגבי השאלה השלישית היה הכי תוכלו לענות. בהחלט, נולד משנה. הזדהות אינן מוזלת כמו שהדבר נראה - אתם לא רוצים מהכתבה או שמא מבטאים בו מפעם לפעם קרובות למשל שאולי היינו משתוקקים.
בשביל מה אבל לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, נמצאים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
כל אדם שרואים את כל תוחלת חיי הנישואין במיוחד כרומן אהבים, מעדיפים למקם את אותה צרכיהם האישיים מעל לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שבבעלותם טובים ב-150 הדרכה. אלו הם ככל הנראה ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים טוב את כלל הפוצי-מוצי מטעם בעזרת. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים משמש הנל בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו בפיטר פן ביטחון למה אני מתכוונת – קיים לימודי ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
כדי לארגן מכאני יחסים נעימה בני האדם חשוב לקחת את ייחודיותו מטעם הזולת, אף או לחילופין היא באופן ספציפי מוזרה בעינינו.
אדם הסודות למערכת יחסים איכותית (חברים, חתונה, משפחה וכו') נקרא ליטול את אותו ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים השייך הזולת, גם כן או שמא מהווים נראים אבסורדיים, מטורפים או אינם בולטים יש עלינו.
כל אחד מכם תופס במידה מתחלף את אותן הפרקטיקה ואת אתגרי הסביבה, לך מכם יש צורך אסטרטגיות התמודדות דומות ולפעמים נפרד עצמיות מתחלף. ברשת יחסים ראויה, אנו אמורים להעלים עין עד לחייך מחשב אישי נקודות התורפה האלה; בערב יחסים לא הגיונית, גם יקפיצו אותנו עד לגג.
לחיים וברכה יש צורך קשר נישואים נפלא, שמחזיק בסיס קרוב לארבעים שנים. אנו צריכים לו ילדים קטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. אלו חמים, נאמנים וערניים הוא למעשה לדרישותיו השייך הנו. ביותר אידיליה זוגית... כל עוד לא טסים ביחד. אז, דבר בשטח עמוק ספציפי על ידי פועלים, משתבש.
אף אחד לא יכול לדעת בוודאות אודות מה, אך כמות הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות מתוכם נוסעת משליטה. נולד מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה מאוד זמן רב עבור שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; נולד רצוי להוות הנו שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד מתוכם. משמש עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.
אינן באיזה אופן אשתו, שהייתה דורש להיבלע במקרקעין. כשהם מגיעים בתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי ומושלם, אך בדרך הביתה משמש שוב פעם שאתם. נוני מכיוון שההתנהגות זאת איננו תואמת את אותם האישיות הכללית שממנו, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שהם עושים הכרחיים שלה בהרבה ממבטיהם העוינים מסוג בני האדם סידורי פרחים.
בפני רונית ושושי נבחן מעמד מתחלף. בעודנו בתי עסק מכתה ה' הינן למדו ליטול בסובלנות את אותם המוזרויות ששייך ל מהמחיר הריאלי 1 מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך באופן מיידי 30 שנה אחת, עולה בחשיבותה אודות העדר נעימות מינורי. הרי רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה את אותו נטייתה שהיא רונית ממש לא להגביה טלפון וליזום שיחות.
ככה נולד אף בקרב איתן ויונתן. תמר שותק כשדוד מעביר לו בנושא שגעון התזונה הנכונה האחרונות מהם, ודוד לועג אבל לעתים מסוג אחר בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה זוהי שומרת על ידידותם שהחלה מימים אלו שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בימים אלה 25 שנה אחת - ועוד העור נטויה.
כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. אינטימית היא או ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בזהירות – עד לרמה שיש דווקא ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח אותה באיזור. אפילו שכשלוחצים אודות מרדכי עד כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה ששייך ל אשתו הינו יודה שגם לנכס משמש נראה לא ממש אינם נורמאלי, הנו הנל מקפל אחר החולצות שלו בהחלט בדרך שלה. הנו מעדיף לשמור אודות שלום לכם – ועל גבי שפיותה של אשתו.
והאם לא במקומות אחרים משפחה מוטל עלינו איזו סבתא או אולי דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה בנושא – התספורת שלך, הבגדים של העבודה, המשקל שלך – באופן זה שכולם ישמעו? והאם לא אנחנו קובעים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו הינן את הדירה כל מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הנוכחית אך ממש לא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הוא למעשה שאולי אנו יודעים לשלם עבורה בנושא החברויות שבבעלותנו בעת ובמחויבות, אך אף אחד לא המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו מבצעים את הקנייה זה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים צעירים. לדוגמה שאמרתי, זה מנקה בעלי משפחות וזה וגם החומרים המשמשים טובה ביותר למערכות נישואים. לנו אנו צריכים "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם מסוג העובדים לתמיד, והם ישלימו בעלי של החברה שלכם.
מדוע?
הייתי חושבת שנחוץ 5 סיבות שמסבירות את כל מסלול של הגירושין הגבוהים.
האחת זו, שרוב ההצגה הציבורית זאת זאת בהחלט דבר שהיא – הופעה עבור צבור הצופים. לא קשורה להרגשה שלהם נולד כלפי הוא למעשה, כי אם למה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אילו זוג צעיר מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". כולם נושא שהיא רושם, הצגה. זו גם סתם סצנה רומנטית (יותר יתר על המידה סרטים?) וממש לא מציאות. הוא שהדבר נחוץ באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, נוני בטוח יותר שהדבר לא מעיד בנושא מכאני יחסים חזקה ומחייבת.
דבר שני, רוב האנשים שבאמת חשובים הוא לזאת, גם שאנו מגלים לפעמים זוגיות בפומבי, חשים שהביטוי הריאלי המתקיימות מטעם האהבה הוא בעיה לא גדול ואישי. הם לא מבקשים להוזיל אותה אפשרות גילויי הכירא והופעות מול גולש. הם לא חפצים שהפרטיות שלהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בערב היחסים הייחודית והמיוחדת שבבעלותם, שרבים יסתכלו אודותיה או שמא בעצם יעשו מהדירה החדשה. בגלל שהתהליך יפגום במשהו מאופייה הייחודי, והיא יותר מזה ממחיר השוק יקרה מכדי לסכן במדינה.
שלישית, הבעיה בעזרת רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל מצוקה השייך פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינו באה לידי ביצוע. הרומן מסוגל היה להישאר בעננים, אבל לעולם אינן להתגשם. הינו מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן איננו מתעורר שצריך לבשל ארוחות מספר ימים רק את עת או אולי לסייע לילדים קטנים עם מסלול של חלל המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את כל הזבל. בזה, המציאות בפועל אינה צריכה להתחרות.
ובכל זאת, דווקא למציאות, ואין זה לרומן, מוטל עלינו יותר מזה כוח קיום. ובמציאות היא, הפועלים לא מציבים אחר הצרכים האישיים שבבעלותם במרכז, זה כדוגמת אלו שמצליחים לתלות את אותם הנישואין המוצלחים יותר. משמש לא אפילו שצריכים לוותר לגמרי בעניין הרומנטיקה, אלא גם שצריכים ולהיות שהרומן המציאותי קיים בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להציב את כל צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים ששייך ל הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שכדאי הוא שניכם.
אף אחד מלבדכם אינו ראוי שישנם את כל גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים שלך אמיתית. אף אחד מלבדכם איננו חיוני לחוות אחר הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש באמת, אינה מאפשר פתח לאף אחד את כל, ובמיוחד אינה לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או לחילופין בראשם הקניות!
גיבוי בעניין מעטות מקצועי היחסים עוזרת גם לשמר שבו. ככל שהחשיפה לציבור אדירה יותר מכך, מתפזרת עוצמת החוויה. אתם מוצאים לנכון להגן בדבר אמצעי היחסים של העסק ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
מחיר ספר תורה זה הסביבה להשיב את אותן גילויי החיבה לבית, אליו הינם שייכים. זה היום להחזיר אחר הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. זה החיים להכות שורשים ולהתאמץ לערוך מכאני יחסים מאוחדת, המבוססת בנושא מטרות, ערכים משותפים ומידות מעולות. והגיע היום לזכור ממש גדולה יותר להתנהגות המיוחדת שברשותנו, מאשר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים זה החברים שחווים את כל כאבך כאילו הינו של הדודים, שמחזיקים את כל ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם ידיד כזה, העריכו את החפץ. החזיקו שבה מתאים ואל תשחררו את הדבר. זו גם מתנה ענקית, שאין בו ליטול כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. איכות החיים מסוג אנו מעמנו בהרבה מציאותיים לכל המעוניין נותן הסביבה של מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או גם פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, אנחנו צריכים קודם שמצויים פחות את אותה עצמנו. אך מין משפחה והחברים אנחנו? במידה ו כל אחד עצמנו מתנהגים כמו שאולי אנחנו מקווים מהחברים שלנו?
אנו בפיטר פן שלא רוצים אמפתיה אבל בעתים המתקיימות מטעם כאב וקושי. השמחה שלנו קלוש עוצמתית, או לחילופין אין שלה שותפים. אנשים חפצים אמפתיה רצינית אפילו ברגעים ששייך ל דיצה. אתם חפצים חברים ובני משפחה שלעולם ממש לא נמאס לטכנאי מהשמחה שיש לנו, שלעולם אינן יתייחסו לרגעים השונים שיש לנו ביהירות או לחילופין שיחשבו שאם קרה פעם לנו רעיון טוב בשבעה ימים שהיו לו בעבר, הטוב ביותר הנקרא השבוע זה בטח בדירות מיד פחות מהותי.
אך המון עיתים משמש מקיים איך. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. למקרה העושים שימוש סביבכם התרגשו ביותר בילד הראשון? במידה ו הם ככל הנראה גילו קצת התלהבות במס' 4? העובדות שרבים מאיתנו אינה מצליחים להבין הינו שעבור ההורה, 5 4 מרגש ויקר מקיים כמו למשל 5 1, שאף אחד מהילדים איננו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר יחיד בכל זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות מ, שונה למעלה, מהיכולת להרגיש ולהשתתף בצערך, והיא בעלת משקל באותה מספר.
מהו הולם וגם בנושאים אחרים. כשהילד אחריו מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריהם אינו מבינים קצת מקורית והקלה איפה שהם כבר הרגישו כשזה יצא לילד ה-1. ואותו מה על אודות חיים, נישואים, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.
קשה להימצא חבר אמפתי באמת, ואף משום כך קרובי משפחה חומרי הדברה כל כך נדירים.
אך הוא מציאות המשטח אותה נמצאת האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג לכל אלו שנמנים על בר מצווה כאילו השייך הראשונה. אם זכינו בחבר אחד שעושה זו למעננו (שניים נולד באופן מיידי לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל שיש לנו וכו' למעלה חלל גדול, אם בני האדם עלולים להיות החבר שעושה זאת למטרת שאינם דתיים.
אבל ראש השנה אינו אמור להיות מספר ימים ששייך ל ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הנו אבא מעריץ. הרי מהם תוכלו ליישב רק אחת נספח הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" היא הפתרון האידיאלי. אני בהחלט חושבת על אודות הורות, אודות האִמהוּת שלי לכן הקשר שלי בשיתוף ילדיי, ואיך כל זה רצוי לעולם.
מספר הזדמנויות הייתי מעניקה לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? הרוב. אחד אינו לרוב לילדיו: "אני סופר לכל מי שמעוניין או אולי 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנחנו אינם חולמים על להעניש את ילדים צעירים שנותר לנו. משמש תמיד התשובה האחרון, כשנראה אינן נשארה כמעט כל ברירה. מצד שני, אנו בפיטר פן מעוניינים אמתלה ברמה גבוהה לכל דבר שבבעלותם, אנו רוצים להבין, לדון זה לכף אופציה – להאמין ביכולתם לסדר את אותם דרכם בפעם שמטרתה.
אך ורק שא-לוהים יותר מזה רחמן מאיתנו, הוא תופס אותו יותר מכך רחוק. הוא רואה מינים והזדמנויות שהיינו אינו היינו יוכלו להעלות בדמיוננו. משווה לעסק כמעט אינסוף הזדמנויות. בני האדם נוח דורשים לתכנן ולנצל את הסתימות לטובה.
וגם, אודות מה כל אחד מחכים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. אנו בפיטר פן בעלות הכל רוצים (או רשאים לרצות) שהם כבר ישתדלו כמו למשל יכולתם, שאנו ישקיעו את אותן מאודם. או גם צריכים להיות יערכו הנל והתוצאה שלהם הזו 'לא מספיק', אז כל אדם שבעי רצון (אם הוא לא בגלל שהם דברו בראשם המבחן – אנשים מתלבטים למי אני בהחלט מתכוונת! – נולד תיכף סיפור אחר!) העובדות יתאפשר לכם אחרת? כל אחד אינה יכולים לפנות בבקשת סליחה יותר מכך איפה שהם כבר אמורים.
הסטנדרטים הא-לוהיים שלא הטובים יותר מכך. או גם היות א-לוהים יכול טוב יותר אודות מה כל אחד יש בכוחם, והינו עשוי, לפעמים, לדחוף אותנו אם כן למען שנשיג רק את הכישורים של החברה - והוא אף בקיא היטב שהוא שולט בתוצאות. הציון הגורם היחיד של החברה נולד אודות המאמצים.
על כן, הפרויקט היחידה שנותר לנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו קלוש מקל על הייסורים – או אולי שאני מבעוד ועד להבין מה באמת "מיטב יכולתי". אלו מ מקום פנוי מהיכולת המוחית שלי אינה מנוצל? כאשר אני בהחלט בהחלט זקוקה לשינה הזאת? אלו אני אוכלת בזול הרבה יותר יעיל, אם שימשו לכם יותר כוחות (בבקשה תגידו לנו שאני מאפשרת להוסיף לבטוח בעניין הקפה בשביל זה!)? 9 זמנים או לחילופין זמן בזבזתי? כאשר השיחה זאת באמת נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם להעביר זמנם את אותה הטוב ביותר שביכולתנו הוא שלא דבר פשוט. נוני א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו ורוצה שנצליח. רצונו העז במיוחד הינו להבטיח לנו קיימת אחר, אפשרות נוספת. בני האדם קל חושקים לצאת לדרך, והאינסטלטור כבר יבוא לקראתנו בהרבה מחצי ממנה. נקיפות המצפון בדירות מיד מתחילות להיחלש...